תאונת עבודה, ביטוח לאומי נכות מעבודה

שריפת ענק אירעה בשנת 2013 ליד מושב בית חרות העלתה את השאלה המשפטית: האם יש לשפות את חברת הביטוח של בעל טרקטור שעזר בפעולות הכיבוי? השופט קבע באחרונה: חד משמעית כן. בימ"ש השלום ברחובות קיבל בשבוע שעבר תביעה שהגישה חברת הביטוח "מגדל" נגד המועצה האזורית עמק חפר, שבשטחה התרחשה השריפה, וכן נגד מדינת ישראל. לפני קצת יותר מ-3 שנים פרצה אש באזור מושב בית-חירות. בעליו של טרקטור הוזעק להגיש סיוע חירום בכיבוי השריפה המשתוללת, שסיכנה חיים ורכוש. האיש נענה לקריאה וחבר ללוחמי האש. אחד מהם הצטרף אליו אל תא הנהג, והנחה אותו ליצור שבילי חציצה שיקשו על התפשטות האש. במהלך הפעילות מנועו של הטרקטור עלה באש, ובסופו של דבר הושבת. שמאי רכב העריך את הנזקים בסך של כ-95,000 שקל. חברת "מגדל", שביטחה את הטרקטור, שילמה לאיש את שווי התיקון, למעט השתתפות עצמית של 4,500 שקל והגישה תביעה לשיפוי על סכום הפיצוי. המועצה האזורית והמדינה, הנתבעות, התנגדו לפיצוי בין היתר בטענה שהאיש התנדב לעזור מרצונו. בנוסף נטען כי הטרקטור יכול היה להינזק מגצי השריפה גם אם לא היה נוטל חלק בכיבוי האש וסתם עובר באקראי במקום. לחילופין הטילו הנתבעות את האחריות האחת על השנייה. לעודד ערבות הדדית   "הופיע בפניי עד, איש עבודה, מלח הארץ, שכל 'חטאו' היה הירתמות בלתי מהוססת לסייע בבלימת השריפה, תוך סיכון חייו ורכושו", כתב סגן הנשיאה השופט מנחם מזרחי. בעקבות חוות דעת מומחה בנושא, השופט שלל את האפשרות כי הדליקה במנוע נגרמה ממקור אחר – כמו תקלה חשמלית או מכאנית שאינה קשורה לשריפה – וקבע כי הנזק לטרקטור התרחש עקב השריפה. "אדם הנקרא לסייע לאחר המצוי בסכנה ובשל כך אירע לו נזק או חסרון כיס, ראוי לשיפוי בגין התנהגותו החיובית, אשר מנעה לאותו אדם נזק רחב הרבה יותר", הבהיר השופט. על כך השופט הוסיף, שיקול של מדיניות משפטית, והבהיר שיש לעודד ערבות הדדית ועזרה לזולת בעת צרה. לפיכך, השופט קבע שיש להעניק לבעל הטרקטור, ובתוך כך לחברת הביטוח ש"באה בנעליו", את הפיצוי בגין הנזק לטרקטור. כל הכרעה אחרת, לפי השופט, תביא ליצירת ניכור בין איש לרעהו. "האם אנו מבקשים לקיים חברה, שבמסגרתה אדם הנקרא לסייע לאחר המצוי בסכנה, יחל לערוך חישובי כדאיות בטרם יעניק את אותו סיוע, אשר לאל ידו להגישו?" שאל השופט באופן רטורי. מבחינה משפטית, מעבר לחוק לא תעמוד על דם רעך, השופט הוסיף נימוק שלפיו בין הצדדים נכרת מעין חוזה שכירות – בעל הטרקטור התבקש לעזור והסכים לכך, כלומר הם ביקש לשכור את שירותיו ואת הטרקטור ואילו הוא נענה להם, כך שהייתה כאן מה שנקרא בלשון המשפטית "הצעה וקיבול". לאחר מכן השופט דן בשאלה מי צריך לשאת בנזק, ובסופו של דבר הטיל את האחריות בחלקים שווים גם על המועצה האזורית וגם על המדינה. על כן, השופט קבע כי הנתבעות ישלמו לתובעת 94,100 שקל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט בסך 16,000 שקל. המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

לפני שלוש שנים קיבלה אזרחית ישראלית הודעה שלפיה בעקבות נסיעותיה הממושכות לרוסיה היא לא נחשבת כתושבת ישראל ובהמשך אף נדרשה להחזיר את קצבת הזקנה שקיבלה. לאחרונה היא ניצחה בתביעה נגד ביטוח לאומי. התובעת עלתה ארצה מרוסיה לפני כ-20 שנה יחד עם משפחתה, קבעה את מגוריה בבת-ים וקיבלה אזרחות ישראלית. למרבה הפלא, בדצמבר 2013 קיבלה התובעת מכתב מביטוח לאומי לפיו הפסיקה להיות תושבת ישראל כבר מ-2007 משום שהיא שוהה רוב הזמן ברוסיה, והחל מתקופה זו נגרע שמה מרשימת המבוטחים. מספר ימים לאחר קבלת המכתב הגיבה התובעת במכתב חוזר שם ציינה בין היתר, כי נאלצה לשהות יחד עם בעלה ברוסיה לצורך טיפול בהוריה הקשישים, אך המכתב לא קיבל התייחסות מצד המוסד. כחצי שנה לאחר מכן קיבלה התובעת מכתב נוסף בדרישה להחזר חוב בסך 34,750 שקלים בגין קצבת זקנה ששולמה לה למרות שלא הייתה זכאית לה (משאינה תושבת ישראל). התובעת נאלצה לבקש פעמיים שיבטלו לה את החוב ולבסוף אושר למחוק חצי ממנו. ב-2014 היא הגישה את התביעה נגד ביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה בתל לאביב. בתביעה טענה התובעת כי נפלה טעות בהחלטה לשלול את תושבותה, ולפיכך שלילת קצבת הזקנה נעשתה שלא כדין. היא חזרה על הטענה כי נסעה לרוסיה כדי לסייע לאמה הקשישה והחולה, המתגוררת בגפה וזקוקה לסיוע יומיומי. לטענת התובעת, במשך כל התקופה הרלוונטית שמרה על זיקה חזקה לישראל, ובין היתר המשיכה להחזיק בדירה בבת-ים וחשבון בנק בארץ. היא טענה כי במשך שהותה ברוסיה לא ניהלה חשבון בנק, לא עבדה שם, וכלל לא התקיימו סממנים המעידים על העתקת מרכז חייה לחו"ל. ביטוח לאומי טען מנגד כי התובעת שהתה ברוסיה במהלך התקופה שמאז יוני 2007 ועד דצמבר 2013, באופן ש 58% מהזמן שהתה מחוץ לישראל. שהותה הממושכת של התובעת ברוסיה ניתקה לטענתו את זיקתה לארץ והתובעת לא הוכיחה כי מרכז חייה נמצא כאן. מגמה של גמישות השופטת אופירה דגן-טוכמכר קבעה כי מאחר שהתובעת הייתה בעלת תעודת זהות ישראלית והייתה תושבת ישראל לפני התקופה הרלוונטית,  הנטל להוכיח שאיבדה את תושבותה מוטל על ביטוח לאומי, אך המוסד לא עמד בו. השופטת הסבירה שהחוק אינו מגדיר את המונח "תושב" ולכן פרשנותו לצורך קבלת זכויות תקבע ממכלול הנסיבות וממבחן "מרכז החיים", שבוחן היכן נמצא מרכז חייו של המבוטח ולאן הוא משתייך פיזית ונפשית (מבחן מירב הזיקות). "לא די בהשוואה בין מספר החודשים בהם שוהה פלוני בחוץ לארץ ובין מספר החודשים בהם שוהה פלוני בארץ כדי לקבוע את מבחן התושבות" כתבה השופטת והוסיפה "במסגרת המגמה שבדין להגמשת פרשנות המונח תושב ישראל, הכיר בית הדין הארצי לעבודה בשהייה ממושכת של תושבי ישראל בחו"ל לצורכי עבודה או לימודים, באופן שאין בו כדי לשלול את מעמדם כתושבי ישראל". השופטת מצאה לבסוף כי התובעת אכן נסעה לחו"ל על מנת לסייע לאמה, ואילוץ זה הוא שהביא לכך שנאלצה לשהות ברוסיה תקופות ארוכות. משכך, לקביעתה, לא נראה שהתובעת ניתקה את עצמה מישראל, ומרכז חייה נותר כאן. לבסוף, השופטת קיבלה את הערעור, ביטלה את החוב בגין קצבת הזקנה והורתה למוסד להשיב את לתובעת את כל הסכומים שנוכו לה לאחר ביטול התושבות. המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים. 

תביעות נזיקין בגין נזקי גוף דיני נזיקין – ייעוץ, ליווי, וייצוג במקרים שכוללים נזקי גוף,נפילה במרחב הציבורי, תביעות בגין נזקי גוף לנפגעי עבודה במסגרת חבות מעבידים. צרו קשר עוד היום 03-9134919 תביעת נזיקין פיצוי תביעת נזיקין פיצוי נקבע על פי אלמנטים ופרמטרים שונים. הם יכולים לכלול סכום חד פעמי ו/או קצבאות קבועות עתידיות. הסכומים נפסקים בגין חומרת הפגיעה, הסבל שנגרם, גובה ההשתכרות וההכנסות של הנפגע בעת הפגיעה ועוד. הפסיקות מתקבלות לאחר משא ומתן ובמקרים מורכבים על ידי בתי משפט. עו"ד דניאל רייכמן עוסק בתחום וניתן לקבל ממנו מידע רלוונטי. תביעת נזיקין פיצוי – מאפשר ניהול אורח חיים נורמטיבי תביעת נזיקין פיצוי אמור לסייע רבות לנפגע בתאונות קשות היכולות להיגרם עקב בעת עבודה , בתאונות דרכים, נפילות וחבלות במרחב הציבורי וכדומה. במקרים קשים כמו נכות קבועה תיקבע גם קצבה לכל החיים. במקרים של נכות זמנית הפיצוי יהיה לתקופה מוקצבת. את הפיצוי פוסקים מומחים של המוסד לביטוח לאומי אליהם מופנה הנפגע. הוא אמור להתייצב בפני וועדה רפואית לבדיקת מוגבלותו. מדובר על תהליך מורכב שראשיתו בתאונת עבודה המדווחת במיידית למוסד לביטוח לאומי, בתאונת דרכים עם נפגעים אותה חוקרים מומחים מטעם המשטרה ועוד. בכל המקרים הללו יקבל הנפגע טיפול רפואי ראשוני. מעורבות עורך דין בתהליך מסובך כזה חשוב מאין כמוהו. הוא יכול לנהל את האירוע ואת הנפגע ובני משפחתו. ייעוץ וליווי כזה יגדיל מאוד את הסיכוי לקבלת פיצויים כספיים ואחרים. החלטת המוסד לביטוח לאומי חשובה כי מסתמכים עליה בתביעות מול חברות הביטוח הפרטיות המבטחות את הגופים והאנשים שאחראים לפגיעה. תביעת נזיקין אזרחית ייצוג משפטי נועד להשיג את מלוא הזכויות המגיעות ללקוח. זאת, כמובן, במידה והמשא ומתן הישיר אינו משיג אותן ישירות. במהלך הדיון יטען עורך הדין לטובת לקוחו, יציג ממסכים רפואיים וכספיים קיימים, יביא חוות דעת, יציג תקדימים משפטיים בנושא ועוד. כל אלו ופעולות אחרות מטעמו יסייעו לקבלת כספים ועזרה אשר יתרמו לרווחת הלקוח העתידית. משרד עם ניהול מעולה עו"ד דניאל רייכמן עוסק בתחום ומומלץ לקבל ממנו שירות מקצועי עם יחס אישי. הוא כולל ייעוץ, ליווי, זמינות, מחירים נוחים ועוד. הוא בעל ידע רב וניסיון עשיר המגיעים, בין היתר, ממתן שירותים איכותיים ללקוחות רבים לאורך שנים. הוא ישמח לשרת  אחרים. מוזמנים לחייג 03-9134919