פטור ממס הכנסה מסיבות רפואיות

שריפת ענק אירעה בשנת 2013 ליד מושב בית חרות העלתה את השאלה המשפטית: האם יש לשפות את חברת הביטוח של בעל טרקטור שעזר בפעולות הכיבוי? השופט קבע באחרונה: חד משמעית כן. בימ"ש השלום ברחובות קיבל בשבוע שעבר תביעה שהגישה חברת הביטוח "מגדל" נגד המועצה האזורית עמק חפר, שבשטחה התרחשה השריפה, וכן נגד מדינת ישראל. לפני קצת יותר מ-3 שנים פרצה אש באזור מושב בית-חירות. בעליו של טרקטור הוזעק להגיש סיוע חירום בכיבוי השריפה המשתוללת, שסיכנה חיים ורכוש. האיש נענה לקריאה וחבר ללוחמי האש. אחד מהם הצטרף אליו אל תא הנהג, והנחה אותו ליצור שבילי חציצה שיקשו על התפשטות האש. במהלך הפעילות מנועו של הטרקטור עלה באש, ובסופו של דבר הושבת. שמאי רכב העריך את הנזקים בסך של כ-95,000 שקל. חברת "מגדל", שביטחה את הטרקטור, שילמה לאיש את שווי התיקון, למעט השתתפות עצמית של 4,500 שקל והגישה תביעה לשיפוי על סכום הפיצוי. המועצה האזורית והמדינה, הנתבעות, התנגדו לפיצוי בין היתר בטענה שהאיש התנדב לעזור מרצונו. בנוסף נטען כי הטרקטור יכול היה להינזק מגצי השריפה גם אם לא היה נוטל חלק בכיבוי האש וסתם עובר באקראי במקום. לחילופין הטילו הנתבעות את האחריות האחת על השנייה. לעודד ערבות הדדית   "הופיע בפניי עד, איש עבודה, מלח הארץ, שכל 'חטאו' היה הירתמות בלתי מהוססת לסייע בבלימת השריפה, תוך סיכון חייו ורכושו", כתב סגן הנשיאה השופט מנחם מזרחי. בעקבות חוות דעת מומחה בנושא, השופט שלל את האפשרות כי הדליקה במנוע נגרמה ממקור אחר – כמו תקלה חשמלית או מכאנית שאינה קשורה לשריפה – וקבע כי הנזק לטרקטור התרחש עקב השריפה. "אדם הנקרא לסייע לאחר המצוי בסכנה ובשל כך אירע לו נזק או חסרון כיס, ראוי לשיפוי בגין התנהגותו החיובית, אשר מנעה לאותו אדם נזק רחב הרבה יותר", הבהיר השופט. על כך השופט הוסיף, שיקול של מדיניות משפטית, והבהיר שיש לעודד ערבות הדדית ועזרה לזולת בעת צרה. לפיכך, השופט קבע שיש להעניק לבעל הטרקטור, ובתוך כך לחברת הביטוח ש"באה בנעליו", את הפיצוי בגין הנזק לטרקטור. כל הכרעה אחרת, לפי השופט, תביא ליצירת ניכור בין איש לרעהו. "האם אנו מבקשים לקיים חברה, שבמסגרתה אדם הנקרא לסייע לאחר המצוי בסכנה, יחל לערוך חישובי כדאיות בטרם יעניק את אותו סיוע, אשר לאל ידו להגישו?" שאל השופט באופן רטורי. מבחינה משפטית, מעבר לחוק לא תעמוד על דם רעך, השופט הוסיף נימוק שלפיו בין הצדדים נכרת מעין חוזה שכירות – בעל הטרקטור התבקש לעזור והסכים לכך, כלומר הם ביקש לשכור את שירותיו ואת הטרקטור ואילו הוא נענה להם, כך שהייתה כאן מה שנקרא בלשון המשפטית "הצעה וקיבול". לאחר מכן השופט דן בשאלה מי צריך לשאת בנזק, ובסופו של דבר הטיל את האחריות בחלקים שווים גם על המועצה האזורית וגם על המדינה. על כן, השופט קבע כי הנתבעות ישלמו לתובעת 94,100 שקל בצירוף הפרשי ריבית והצמדה, וכן הוצאות משפט בסך 16,000 שקל. המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

עורך דין נזקי גוף תל אביב מייצג לקוחות אשר נפגעו בתאונות ובאירועים אחרים. מעורבותו חשובה כבר כאשר ברור כי מדובר באירוע מורכב. בנקודת זמן זאת הוא יכול לייעץ רבות לגבי אופי התנהלותם. הליווי יהיה לאורך כל התהליך מול הגורמים והמוסדות השונים. עו"ד דניאל רייכמן עוסק בתחום וניתן לקבל ממנו מידע חשוב. 03-9134919 עורך דין נזקי גוף תל אביב – מיומן ונחוש עורך דין נזקי גוף תל אביב פועל במקצועיות רבה ומגלה בקיאות ומיומנות בכל תיק המוגש לפניו. הטיפולים המבוקשים הינם מול המוסד לביטוח לאומי, מעסיקים שונים כולל ציבוריים, חברות ביטוח המבטחות אותם, רשויות שונות ועוד. הפגיעות הן במרחב הציבורי עקב תאונות עבודה ודרכים ואחרות. התביעות המוגשות הן, לרוב, לקבלת פיצוי על הנזקים שנגרמו. הוא נחלק בין פיצוי בגין האירוע והסבל ובין סכום אחר שנועד לטיפולים ושיקום. כל מקרה יטופל ספציפית. תאונות דרכים קשות מתועדות על ידי המשטרה, תאונות עבודה מדווחות על ידי מעסיק וכדומה. כל אלו מחייבות טיפול במוסד הרפואי המתאים. עורך הדין יתדרך את הנפגעים ו/או בני משפחתם על הדרכים לתיעוד אישי של המקרים במקום התאונות עצמן. הוא ינחה אותם לאסוף מסמכים רפואיים ואחרים, יסביר שמומלץ לא לשוחח עם נציגי חברות הביטוח מחשש לאמירת דברים שיפגעו במאמצי התביעה, ינחה את הלקוחות בהתנהלות מול וועדות רפואיות ועוד. ליווי מלא לאורך התהליך ומעטפת משפטית במסגרת הליווי הוא יפעל בדרכים שונות מול המוסדות השונים. הרצון והצורך הם לנסות לקבל הסכמות על מחלוקות בדרך של משא ומתן ישיר. במידה ולא יצלחו הניסיונות לקבלת פיצוי הולם הוא יפנה לבוררויות ולערכאות משפטיות. בבתי משפט הוא יטען היטב לטובת לקוחו. בין היתר יציג מסמכים, עדויות, חוות דעת רפואיות, תקדימים משפטיים ועוד. עו"ד נזקי גוף תל אביב עו"ד דניאל רייכמן עוסק בתחום ומומלץ לקבל ממנו שירות מקצועי המלווה ביחס אישי. הוא כולל ייעוץ, הקשבה, ליווי ככל הנדרש, זמינות, מחירים נוחים ועוד. הוא בעל ידע רב וניסיון מצטבר המגיעים, בין היתר, ממתן שירותים איכותיים ללקוחות רבים לאורך השנים. הוא ישרת בשמחה אחרים. 03-9134919

4  מיליון ש' לרוכב אופנוע שאיבד רגל בתאונה לרוכב לא היה ביטוח חובה, ולכן הפיצוי ישולם על ידי המבטחת של הרכב הפרטי שפגע בו. התביעה הוגשה לאחר שהנהג הפוגע נמצא אשם בהליך פלילי בית המשפט המחוזי בירושלים קיבל לאחרונה תביעה נזיקית שהגיש רוכב אופנוע שנפגע קשה ואיבד את רגלו בתאונת דרכים לפני כשבע שנים: מאחר שלאופנוע לא היה ביטוח חובה, התביעה הוגשה המבטחת של נהג הרכב הפוגע, וזו חויבה לשלם כארבעה מיליון שקל. התאונה התרחשה באפריל 2015 בנתיבות. התובע (27) טען להתרשלות של נהג המכונית הפרטית, שפנה שמאלה בצומת מבלי לתת לו זכות קדימה. בגין התאונה הוגש כתב אישום נגד הנהג והוא הורשע בהסדר טיעון. חברת כלל הכחישה את קיומו של כיסוי ביטוחי של המכונית הפרטית במועד התאונה ולא ייצגה את הנהג הנתבע (שלא הגיש כתב הגנה). לדבריה, אמנם הרכב היה מבוטח אצלה בעבר, אך הפוליסה בוטלה לפני התאונה על ידי אדם שמכר את הרכב לנתבע. היא הוסיפה כי לרוכב יש אשם תורם לתאונה. לדבריה, היה על התובע להאט את מהירות נסיעתו בהתקרבו לצומת אך הוא לא עשה כן. כמו כן, משעה שהמכונית החלה בפנייה לתוך הצומת, היה על הרוכב להגיב באופן שימנע את התאונה או ימזער את נזקיה, למשל באמצעות בלימת האופנוע במקום להמשיך לנסוע ישר תוך ניסיון לעקוף מימין. אבל השופט דחה את טענת האשם התורם. הוא ציין כי איש מהמומחים שהגישו חוות דעת בתיק לא קבע שהתובע נסע במהירות מופרזת או שלא בהתאם לתנאי הדרך. באשר לתגובת הרוכב נקבע כי מרגע כניסת המכונית הפרטית לצומת עמד לרשות הרוכב, לכל היותר, פרק זמן של 0.35 שניות על מנת לפעול. צוין כי אין לדרוש מהרוכב לנתח בפרק הזמן הקצרצר את כלל נתוני האירוע, לרבות מהירות הנסיעה של המכונית ומרחק הבלימה של האופנוע, ולהכריע מהי דרך הפעולה הטובה ביותר – בלימה, האצה, סטייה לימין או סטייה לשמאל. באשר לכיסוי הביטוחי קבע השופט שמחומר הראיות עלה שהפוליסה אכן בוטלה 10 ימים לפני התאונה, על ידי מי שמכר את הרכב לנתבע. עם זאת, סעיף 24 לפקודת ביטוח רכב מנועי קובע תקופת גרייס שלפיה לא יהיה לביטול תוקף כלפי ניזוק או שאריו אלא כעבור 21 יום לאחר שניתנה לבעל הפוליסה הודעת הביטול. בנסיבות אלה, לביטול הפוליסה אין תוקף כלפי התובע ועל הנתבעת לשאת בפיצוי. ביחס לנזק ציין השופט כי בעקבות התאונה הובהל התובע לבית החולים סורוקה כשהוא סובל משברים פתוחים ברגלו השמאלית. לאור החמרה במצב כף הרגל, נכרתה רגלו מתחת הברך. זמן מה לאחר התאונה זוהה גם שבר בשורש כף יד ימין, שעבר קיבוע בברגים. בנוסף על כך, כתוצאה מהתאונה התפתחו אצל התובע הפרעות דיכאון וחרדה. בסופו של דבר ולאחר ניכוי תגמולי ביטוח לאומי חייב השופט את הנתבעים לפצות את התובע ב-3,806,951 שקל בתוספת שכר טרחת עו"ד בשיעור 20% והוצאות.