עורך דין תאונות קשות

"תאונת עבודה" – תאונה שאירעה תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו אצל מעבידו או מטעמו, ובעובד עצמאי – תוך כדי עיסוקו במשלח ידו ועקב עיסוקו במשלח ידו. עוד תיחשב לתאונת עבודה תאונה שאירעה למבוטח בנסיבות האלה: בדרכו ממעונו (או מהמקום שהוא לן בו) אל העבודה, או מן העבודה אל מעונו, או ממקום עבודה אחד אל מקום עבודה אחר. בשעת עבודתו במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר) בזמן שעשה להצלת גוף או רכוש, או למניעת נזק לגוף או לרכוש. בשעת עבודתו, מפגיעה (שלא עקב העבודה) שפגע בו אדם אחר בחפץ הנמצא במקום העבודה (או בסביבתו הקרובה ביותר), ובלבד שלנפגע לא היה חלק בגרימת הפגיעה. למבוטח השכיר – במקום שהוא או חבריו לעבודה סועדים בשעת הפסקה, שנקבעה על דעת המעסיק ואינה עולה על 3 שעות, וכן בדרכו מן העבודה, אל אותו מקום, או בחזרה מאותו מקום אל העבודה. למבוטח השכיר, חבר ועד העובדים של מקום עבודתו, וכן למבוטח, חבר ועד מושב עובדים – בשעת מילוי תפקידם זה ועקב מילוי התפקיד, וכן בדרכם למלא את התפקיד ובדרכם חזרה. למבוטח השכיר – בדרכו מן העבודה או ממעונו אל מקום בחינה שהוא נבחן לפי חוק החניכות או לפי חוק שירות התעסוקה, או בדרכו חזרה ממקום הבחינה אל העבודה או אל מעונו. גם תקיפה, תוך כדי ועקב העבודה, כולל תקיפה מינית, תיחשב כפגיעה בעבודה, אם היא גורמת לנזק גופני או נפשי ומצריכה טיפול רפואי. תאונה שאירעה למבוטח בדרכו לא תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו המקובלת בהפסקה של ממש או סטה ממנה סטייה של ממש, שלא לשם מילוי חובותיו כלפי מעסיקו, והמבוטח העצמאי – שלא לשם עיסוקו במשלח ידו. אבל תאונה שאירעה למבוטח בדרכו כאמור בסעיף 1 לעיל תיחשב לתאונת עבודה, אם הפסיק המבוטח את דרכו או סטה ממנה כדי לעשות אחד מאלה: כדי להתפלל תפילת בוקר בציבור בבית התפילה שהוא מתפלל בו. כדי ללוות את ילדו אל הגנון, אל גן הילדים, אל מעון הילדים, וכן כדי להחזירו משם. "ילד" הינו ילד עד גיל 10 או שמחמת ליקוי שכלי או גופני נדרש לליווי. תאונה שאירעה למבוטח בזמן שנהג ברשלנות ולא מילא אחר הוראה חוקית או הוראה של מעסיקו בעניין עבודתו לא תיחשב לתאונת עבודה, אלא אם כן עקב אותה תאונה נפטר המבוטח, או נעשה נכה או לא מסוגל לעבוד 10 ימים לפחות, ולולא נהג ברשלנות הייתה נחשבת התאונה לתאונת עבודה. לתשומת לבכם, מי שחלה בקורונה כתוצאה מחשיפה לחולה במקום העבודה – יוכר כנפגע בעבודה (מי ששהה בידוד – לא יוכר).

עורך דין ביטוח לאומי פתח תקווה משרת לקוחות בנושאים חשובים שונים מול המוסד הנ"ל. הוא ילווה אותם לאורך כל תהליך התביעה והטיפול בה. מדובר על שורה של מקרים כמו תאונות, תביעות לסיעוד וקצבה ואחרות. הוא ימצא דרך פעולה נכונה לכל סיטואציה כזאת. עו"ד דניאל רייכמן עוסק בתחום וניתן לקבל ממנו מידע נדרש. 03-9134919 עורך דין ביטוח לאומי פתח תקווה  מיומן ויעיל עורך דין ביטוח לאומי פתח תקווה מכיר את הארגון היטב ואת דרכי פעולתו והתנהלותו בכל נושא ועניין. לכן, הוא יודע לגשת לכל בעיה בצורה הנכונה. הוא ילמד היטב את התיק המוגש לפניו וימצא את אסטרטגית הפעולה הצפויה להניב תוצאות טובות מבחינת הלקוח. מעורבותו חשובה כי הוא יכול גם להדריך את הלקוח לגבי אופן התנהלותו בכל  מקרה. כך כאשר הוא נפגע בתאונות דרכים ועבודה והפך לנכה, בעת צורך בקבלת קצבאות או טיפולים סיעודיים ועוד. במקרים רבים יתקיימו בירורים רפואיים בבית הלקוח או כשהוא ייקרא לוועדה רפואית. יהיה צורך להנחות אותו בכל סיטואציה כזאת וגם להסביר לו מה מותר לו לומר וממה להימנע. זאת כדי לשמור על סיכויים גבוהים לקבלת התביעה. הנחיות אחרות הן לאיסוף ושמירת מסמכים הקשורים לתאונות ולמקרים אחרים כמו גם, עדויות של עדים ועוד. מסמכים רפואיים, כספיים ותשלומים, חוות דעת שנאספו הינם תמיד חיוניים.  טיפול בשלבים ההתנהלות מול המוסד לביטוח לאומי נעשית בשלבים. תחילה משא ומתן ישיר. במידה ולא יצליח לקבל התביעות העיקריות אזי תוגש תביעה בבית משפט לקבלת סעד ממנו. כאן יציג עורך הדין את המסמכים, חוות דעת, תקדימים משפטיים חשובים וכל מה שנדרש לקבלת פסק דין לטובת הלקוח. קבלת התביעות אמורה להזרים ללקוח טיפולים וכספים חיוניים להמשך הדרך. עו"ד ביטוח לאומי פתח תקווה עו"ד דניאל רייכמן עוסק בתחום ומומלץ לקבל ממנו שירות מקצועי עם יחס אישי. הוא כולל ייעוץ והפנמה, הקשבה, ליווי ככל הנדרש, מחירים נוחים ועוד. הוא בעל ידע רב וניסיון מצטבר המגיעים, בין היתר, ממתן שירותים מעולים ללקוחות רבים לאורך השנים. הוא ישמח לשרת  אחרים. 03-9134919

לפני שלוש שנים קיבלה אזרחית ישראלית הודעה שלפיה בעקבות נסיעותיה הממושכות לרוסיה היא לא נחשבת כתושבת ישראל ובהמשך אף נדרשה להחזיר את קצבת הזקנה שקיבלה. לאחרונה היא ניצחה בתביעה נגד ביטוח לאומי. התובעת עלתה ארצה מרוסיה לפני כ-20 שנה יחד עם משפחתה, קבעה את מגוריה בבת-ים וקיבלה אזרחות ישראלית. למרבה הפלא, בדצמבר 2013 קיבלה התובעת מכתב מביטוח לאומי לפיו הפסיקה להיות תושבת ישראל כבר מ-2007 משום שהיא שוהה רוב הזמן ברוסיה, והחל מתקופה זו נגרע שמה מרשימת המבוטחים. מספר ימים לאחר קבלת המכתב הגיבה התובעת במכתב חוזר שם ציינה בין היתר, כי נאלצה לשהות יחד עם בעלה ברוסיה לצורך טיפול בהוריה הקשישים, אך המכתב לא קיבל התייחסות מצד המוסד. כחצי שנה לאחר מכן קיבלה התובעת מכתב נוסף בדרישה להחזר חוב בסך 34,750 שקלים בגין קצבת זקנה ששולמה לה למרות שלא הייתה זכאית לה (משאינה תושבת ישראל). התובעת נאלצה לבקש פעמיים שיבטלו לה את החוב ולבסוף אושר למחוק חצי ממנו. ב-2014 היא הגישה את התביעה נגד ביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה בתל לאביב. בתביעה טענה התובעת כי נפלה טעות בהחלטה לשלול את תושבותה, ולפיכך שלילת קצבת הזקנה נעשתה שלא כדין. היא חזרה על הטענה כי נסעה לרוסיה כדי לסייע לאמה הקשישה והחולה, המתגוררת בגפה וזקוקה לסיוע יומיומי. לטענת התובעת, במשך כל התקופה הרלוונטית שמרה על זיקה חזקה לישראל, ובין היתר המשיכה להחזיק בדירה בבת-ים וחשבון בנק בארץ. היא טענה כי במשך שהותה ברוסיה לא ניהלה חשבון בנק, לא עבדה שם, וכלל לא התקיימו סממנים המעידים על העתקת מרכז חייה לחו"ל. ביטוח לאומי טען מנגד כי התובעת שהתה ברוסיה במהלך התקופה שמאז יוני 2007 ועד דצמבר 2013, באופן ש 58% מהזמן שהתה מחוץ לישראל. שהותה הממושכת של התובעת ברוסיה ניתקה לטענתו את זיקתה לארץ והתובעת לא הוכיחה כי מרכז חייה נמצא כאן. מגמה של גמישות השופטת אופירה דגן-טוכמכר קבעה כי מאחר שהתובעת הייתה בעלת תעודת זהות ישראלית והייתה תושבת ישראל לפני התקופה הרלוונטית,  הנטל להוכיח שאיבדה את תושבותה מוטל על ביטוח לאומי, אך המוסד לא עמד בו. השופטת הסבירה שהחוק אינו מגדיר את המונח "תושב" ולכן פרשנותו לצורך קבלת זכויות תקבע ממכלול הנסיבות וממבחן "מרכז החיים", שבוחן היכן נמצא מרכז חייו של המבוטח ולאן הוא משתייך פיזית ונפשית (מבחן מירב הזיקות). "לא די בהשוואה בין מספר החודשים בהם שוהה פלוני בחוץ לארץ ובין מספר החודשים בהם שוהה פלוני בארץ כדי לקבוע את מבחן התושבות" כתבה השופטת והוסיפה "במסגרת המגמה שבדין להגמשת פרשנות המונח תושב ישראל, הכיר בית הדין הארצי לעבודה בשהייה ממושכת של תושבי ישראל בחו"ל לצורכי עבודה או לימודים, באופן שאין בו כדי לשלול את מעמדם כתושבי ישראל". השופטת מצאה לבסוף כי התובעת אכן נסעה לחו"ל על מנת לסייע לאמה, ואילוץ זה הוא שהביא לכך שנאלצה לשהות ברוסיה תקופות ארוכות. משכך, לקביעתה, לא נראה שהתובעת ניתקה את עצמה מישראל, ומרכז חייה נותר כאן. לבסוף, השופטת קיבלה את הערעור, ביטלה את החוב בגין קצבת הזקנה והורתה למוסד להשיב את לתובעת את כל הסכומים שנוכו לה לאחר ביטול התושבות. המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.