עורך דין תאונות אופנוע

אישה שננשכה הצליחה לאתר את ביתה של הכלבה. תחילה בעלי הכלבה גילו נכונות לפצות וביקשו "לסגור את העניין" בלי לדווח לרשויות. מאוחר יותר הם שינו את גרסתם, אך השופט האמין לתובעת. בית משפט השלום בראשון לציון פסק פיצויים בסך 35,500 שקל לזכותה של אישה שננשכה על ידי כלבה. השופט גיא שני קיבל את תביעתה של האישה נגד בעלי הכלבה, שמצדם הכחישו שכלבתם היא זו שנשכה את האישה. מרבית הפיצוי נפסק בגין כאב וסבל והפסדי שכר. המקרה אירע ב-2014 כאשר התובעת טיילה בשעת ערב עם הכלב שלה (מסוג "פינצ'ר") לכיוון חוף הים של ראשון לציון. לפתע, כך לגרסתה, כלבה מסוג לברדור מעורב הגיעה בריצה וניסתה לקפוץ לעבר הכלב. התובעת, שניסתה לבלום את הכלבה ננשכה באזור המרפק, ואחר כך הצליח לברוח אל תחנת דלק קרובה, שם בעלה עבד. אחרי שבעלה חבש את ידה המדממת, השניים יצאו ומצאו את הלברדורית (שבשלב מסוים ניסתה לתקוף גם את הבעל), עקבו אחריה ובדרך אף פגשו עוברי אורח שכיוונו אותם אל הבית של בעלי הכלבה. הם צלצלו בפעמון, ושם פתחו את הדלת הנתבע ובנו. לדברי התובעת ובעלה, הנתבע התנצל על כך שהשער נותר פתוח והכלבה נמלטה, וביקש שלא לדווח למשטרה ולעירייה. הוא אף הסכים לשלם כמה מאות שקלים עבור נזקים שנגרמו לטלפון הנייד של התובעת שנפל ונשבר בתקרית עם הכלבה. משם התובעת ובעלה פנו לטיפול רפואי בבית החולים וולפסון. אלא שבבית המשפט, גרסת הנתבעים – ולמעשה גרסתה של הנתבעת בלבד כיוון שבעלה נמצא בחו"ל ולא התייצב לעדות – הייתה שהכלבה שלהם לא יכולה לצאת מהבית לבדה, מה גם שמדובר בכלבה שמעולם לא תקפה איש. סתם שילמו לזרים? אלא שהשופט שני שוכנע שהכלבה של הנתבעים היא הכלבה שנשכה את התובעת. ראשית, השופט התרשם מאמינותה של התובעת, שזכרה את האירועים ולא התגלו סתירות מהותיות בעדותה. בעניין זה השופט ירד לפרטי הפרטים והשווה בין גרסת התובעת לבין עדותו של בעלה, והבהיר כי הבדלים קטנים שנמצאו אינם פוגמים במהימנותם אלא הם תוצאה של חלוף הזמן. שנית, השופט התחשב (לזכות התובעים) בכך שהנתבע לא התייצב לעדות ותצהירו הומר בתצהירה של אשתו (הנתבעת השנייה). אלא שאשתו לא הייתה באותה שיחה שנערכה לאחר המקרה בפתח ביתם של הנתבעים. מכאן שלמעשה לא הובאה אף עדות או ראייה שסותרת את גרסת התובעים. שלישית, השופט ייחס משקל לעובדה שהנתבעים הסכימו לשלם עבור הנזק לטלפון הנייד של התובעת וכן עבור הטיפולים לכלב שלה. בהקשר זה השופט הוסיף כי לטעמו אילו גרסתם של הנתבעים הייתה נכונה – ולפיה כלבתם כלל לא יצאה מפתח הבית – הרי שהם לא היו מסכימים לשלם סתם כך לאנשים זרים שדופקים על דלתם. בתוך כך התובעת ובעלה טענו כי הנתבע סיפר להם בעצמו שהכלבה נשכה גם את חמותו. גם את טענה זו הכחישו הנתבעים, אך בחרו שלא לזמן את החמות למתן עדות, והדבר נזקף לחובתם. "יתר על כן, הנתבעת 2 אישרה בעדותה כי אמהּ מתגוררת יחד עמם בביתם… דומה, כי הסברה שהתובעת ובעלה המציאו את הסיפור של נשיכת החמות – דווקא החמות – מתקבלת פחות על הדעת מאשר הגרסה שלפיה הדבר נאמר להם על-ידי הנתבע", הוסיף השופט. מסיבות אלה ומנימוקים נוספים שהופיעו בפסק הדין, הוחלט לקבל את התביעה. הנתבעים חויבו בהוצאות משפט ושכ"ט עו"ד בשיעור של 24%. המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.

אי אפשר לצפות תאונות מראש. מסיבה זו, קיימים סוגי ביטוח רבים, שכל אחד מהם נועד להבטיח פיצויים במקרים שונים – ביטוח חיים שידאג ליקיריכם במקרה של מוות פתאומי, ביטוח רכב שמטרתו לכסות נזק לרכב האישי שלכם, ביטוח תאונות אישיות, ביטוח סיעודי,  ביטוח רפואי ועוד. אך מה קורה כאשר צריך להפעיל את הביטוח וחברת הביטוח מתחמקת מתשלום, דוחה את תביעת הביטוח שלכם או מתעכבת בתשלום הפיצויים המגיעים לכם? עורך דין הבקיא בתביעות ביטוח יכול למנוע מראש, או לסייע לכם בתיקון מצבים כאלו, על מנת שלא תצטרכו לעמוד לבדכם אל מול חברות ביטוח שמאשימות אתכם בתאונה או מסרבות לשלם לכם פיצויים. עורך הדין מכיר את הגורמים השונים אליהם ניתן לפנות – הילד נפל ברחוב בעקבות מפגע סביבתי בדרך הביתה מבית הספר? עברתם תאונת דרכים בדרך לעבודה וכעת אתם סובלים מנזק ממושך? בכל מקרה כזה, יכולים להיות מספר סוגי ביטוח אותם ניתן להפעיל ומספר תביעות להגיש, לכן, סיוע של עורך דין המתמחה בדיני נזיקין הוא מומלץ כדי לעשות סדר בתיק. פנייה אל עורך דין הבקיא בתחום מתחילת ההליכים יכולה להבטיח ארגון של כל המסמכים הרלוונטיים ועבודה נכונה, כך שהתביעה, או התביעות, יתקבלו במלואן ויזכו אתכם בפיצוי הולם. וגם באם כבר הגשתם תביעה לבדכם והיא נדחתה – אל דאגה. עורך דין מיומן כמו דניאל רייכמן סייע להמוני לקוחות מרוצים להגיש ערעור מסודר, שבסופו של דבר, השיג עבורם את  הפיצוי המגיע להם. בעבודה עם משרד עורכי הדין דניאל רייכמן תזכו לייצוג וליווי משפטי מלא אל מול חברות הביטוח והביטוח הלאומי. משרדנו פתר מקרים רבים בנחישות ובהצלחה, והגן על האינטרסים של לקוחותינו תוך מתן שירות פרטני ואישי עבור כל תיק ותיק. המשרד מאמין בבניית אסטרטגיה משפטית נכונה ופתרון בעיות בצורה יצירתית על מנת להביא למיצוי זכויות הלקוח במהרה. במשרד תוכלו למצוא סיוע בכל סוג של תביעת ביטוח – ביטוח תאונות אישיות, ביטוח אובדן כושר עבודה, ביטוח חיים, ביטוח סיעודי, ביטוח מחלות קשות, תאונות תלמידים ועוד. אז אל תתמודדו לבד עם התסכול והבלבול, פנו אלינו עוד היום והבטיחו את ההצלחה שלכם בקבלת הפיצויים.

לפני שלוש שנים קיבלה אזרחית ישראלית הודעה שלפיה בעקבות נסיעותיה הממושכות לרוסיה היא לא נחשבת כתושבת ישראל ובהמשך אף נדרשה להחזיר את קצבת הזקנה שקיבלה. לאחרונה היא ניצחה בתביעה נגד ביטוח לאומי. התובעת עלתה ארצה מרוסיה לפני כ-20 שנה יחד עם משפחתה, קבעה את מגוריה בבת-ים וקיבלה אזרחות ישראלית. למרבה הפלא, בדצמבר 2013 קיבלה התובעת מכתב מביטוח לאומי לפיו הפסיקה להיות תושבת ישראל כבר מ-2007 משום שהיא שוהה רוב הזמן ברוסיה, והחל מתקופה זו נגרע שמה מרשימת המבוטחים. מספר ימים לאחר קבלת המכתב הגיבה התובעת במכתב חוזר שם ציינה בין היתר, כי נאלצה לשהות יחד עם בעלה ברוסיה לצורך טיפול בהוריה הקשישים, אך המכתב לא קיבל התייחסות מצד המוסד. כחצי שנה לאחר מכן קיבלה התובעת מכתב נוסף בדרישה להחזר חוב בסך 34,750 שקלים בגין קצבת זקנה ששולמה לה למרות שלא הייתה זכאית לה (משאינה תושבת ישראל). התובעת נאלצה לבקש פעמיים שיבטלו לה את החוב ולבסוף אושר למחוק חצי ממנו. ב-2014 היא הגישה את התביעה נגד ביטוח לאומי לבית הדין האזורי לעבודה בתל לאביב. בתביעה טענה התובעת כי נפלה טעות בהחלטה לשלול את תושבותה, ולפיכך שלילת קצבת הזקנה נעשתה שלא כדין. היא חזרה על הטענה כי נסעה לרוסיה כדי לסייע לאמה הקשישה והחולה, המתגוררת בגפה וזקוקה לסיוע יומיומי. לטענת התובעת, במשך כל התקופה הרלוונטית שמרה על זיקה חזקה לישראל, ובין היתר המשיכה להחזיק בדירה בבת-ים וחשבון בנק בארץ. היא טענה כי במשך שהותה ברוסיה לא ניהלה חשבון בנק, לא עבדה שם, וכלל לא התקיימו סממנים המעידים על העתקת מרכז חייה לחו"ל. ביטוח לאומי טען מנגד כי התובעת שהתה ברוסיה במהלך התקופה שמאז יוני 2007 ועד דצמבר 2013, באופן ש 58% מהזמן שהתה מחוץ לישראל. שהותה הממושכת של התובעת ברוסיה ניתקה לטענתו את זיקתה לארץ והתובעת לא הוכיחה כי מרכז חייה נמצא כאן. מגמה של גמישות השופטת אופירה דגן-טוכמכר קבעה כי מאחר שהתובעת הייתה בעלת תעודת זהות ישראלית והייתה תושבת ישראל לפני התקופה הרלוונטית,  הנטל להוכיח שאיבדה את תושבותה מוטל על ביטוח לאומי, אך המוסד לא עמד בו. השופטת הסבירה שהחוק אינו מגדיר את המונח "תושב" ולכן פרשנותו לצורך קבלת זכויות תקבע ממכלול הנסיבות וממבחן "מרכז החיים", שבוחן היכן נמצא מרכז חייו של המבוטח ולאן הוא משתייך פיזית ונפשית (מבחן מירב הזיקות). "לא די בהשוואה בין מספר החודשים בהם שוהה פלוני בחוץ לארץ ובין מספר החודשים בהם שוהה פלוני בארץ כדי לקבוע את מבחן התושבות" כתבה השופטת והוסיפה "במסגרת המגמה שבדין להגמשת פרשנות המונח תושב ישראל, הכיר בית הדין הארצי לעבודה בשהייה ממושכת של תושבי ישראל בחו"ל לצורכי עבודה או לימודים, באופן שאין בו כדי לשלול את מעמדם כתושבי ישראל". השופטת מצאה לבסוף כי התובעת אכן נסעה לחו"ל על מנת לסייע לאמה, ואילוץ זה הוא שהביא לכך שנאלצה לשהות ברוסיה תקופות ארוכות. משכך, לקביעתה, לא נראה שהתובעת ניתקה את עצמה מישראל, ומרכז חייה נותר כאן. לבסוף, השופטת קיבלה את הערעור, ביטלה את החוב בגין קצבת הזקנה והורתה למוסד להשיב את לתובעת את כל הסכומים שנוכו לה לאחר ביטול התושבות. המידע המוצג במאמר זה הוא מידע כללי בלבד, ואין בו כדי להוות ייעוץ ו/ או חוות דעת משפטית. המחבר/ת ו/או המערכת אינם נושאים באחריות כלשהי כלפי הקוראים, ואלה נדרשים לקבל עצה מקצועית לפני כל פעולה המסתמכת על הדברים האמורים.